פנייה של התנועה ההיפר־ציונית הבינלאומית "בעד ארצנו" לראש השנה תשפ"ו

ראש השנה – הוא יום הדין. דין על העמים ודין על כל אחד מאיתנו. העולם קורס מול עינינו: אימפריות ישנות רועדות, בריתות מתפרקות, וישראל ניצבת במוקד הטלטלות הגלובליות – תחת טילי האויבים ולחץ ה״ידידים״ הדורשים כניעה. אך דווקא ברגעים כאלה נולדת ההיסטוריה.

המשיח בא רק אל המקום שבו העם פועל. זאת מהות ההתרחשויות בימינו. הגאולה לא תרד מן השמים כמתנה. המשיח הוא מלך מבשר ודם, אשר יעמוד בראש בניין המקדש, יוביל את העם להעמיד את ישראל בארצו – בגבולות המלאים שניתנו על ידי ה׳, מן הנילוס ועד הפרת – ויכוון את בניין החברה הצודקת. אבל הוא יבוא רק אל עם המוכן לפעול, ולא רק להתפלל ולחכות.

לא לבכות על המקדש החרב – אלא להתחיל לבנותו.

לא להתאבל על העבר – אלא לברוא את העתיד.

שנתיים של מלחמה הראו: אנו יכולים לנצח כאשר איננו פוחדים לפעול. הבסנו אויבים שנראו בלתי מנוצחים. הגיע הזמן להכתיב את תנאינו להיסטוריה.

המשבר של היום – איננו קץ, אלא הזדמנות. יש לנו מדינה, צבא, כלכלה, מדע ואמונה. כל מה שנדרש כדי לחבר תפילה עם מעשה, מסורת עם יצירה, נאמנות עם התחדשות.

זמן המשיח – בימינו, בידינו.

יהי רצון שתהיה לנו שנה טובה, ושניכתב וניחתם בספר החיים. שתהיה שנת תשפ"ו שנת פעולה ובניין, שנת גיוס ובהירות, שנת ניצחון לישראל וראשיתה של תקופה חדשה.

שעם ישראל יחדל מלהמתין לניסים – ויהפוך הוא עצמו לנס.

הרב אברהם שמולביץ'

יושב־ראש התנועה ההיפר־ציונית הבינלאומית "בעד ארצנו"

מזכירות התנועה

ירושלים, תשפ"ו